רפואה סינית בחורף

הרפואה הסינית צמחה מתוך התבוננות בחוקי הטבע והבנת הכוחות הפועלים ביקום. ביסודה, היא מבוססת על הקוסמולוגיה הדאואיסטית, לפיה האדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע ואינו שולט בטבע. מבטא זאת היטב המושג "שלושת הכוחות" – שמים, אדם, ארץ. לפיכך, כל חוקיות הקיימת בטבע מתחוללת בזעיר אנפין גם בתוך האדם. בעונת החורף, נמצאת אנרגיית החיים, המכונה בסינית צ'י, בתהליך התכנסות.

קיימת האטה בפעילות ושמירה על מאגרי האנרגיה. עולם החי והצומח נכנס גם הוא לתקופת מנוחה והמתנה לקראת הלבלוב באביב, וכך גם על האדם לנהוג. על פי הרפואה הסינית הקלאסית, מחלה היא פועל יוצא של האדם ומידת יכולתו להתאים את עצמו ואורח חייו לאקלים החיצוני והחברתי. גורמי האקלים המכונים "רוחות רעות", כולל רוח אמיתית – "חוד החנית של ריבוא המחלות", עלולים לחדור לגוף ולתקוף אותו. טיבה של הרוח לחבור לתנאי קור או חום, לחדור דרך הנקבוביות, להתיישב באזורי חיבור של העור לשרירים ולחסום את זרימת האנרגיה. מצב זה מכונה סטגנציה או קיבעון.

הביטוי בגוף האדם יבוא במה שמכונה "מחלות חורף". התסמינים הנפוצים בחורף מאופיינים בעיקר במצבי קור, לחות, יובש, או רוח. הגוף מגיב למצבים אלו בחום, צמרמורות, התעטשויות, ייצור מוגבר של נוזלי גוף או התייבשותם, שיעול, כאבי צוואר ושרירים וחולשה כללית. במידה ובשלב זה המחלה לא תחלוף מעצמה או תסולק, היא תחדור לשכבות עמוקות יותר של הגוף בתהליך שילך ויחמיר. במצבים אלה קל לראות יותר את תפקידה של הרפואה הסינית כרפואה מונעת. במידה והאדם חי אורח חיים נכון הכולל מנוחה מתאימה, פעילות גופנית, תזונה, לבוש על פי עונות השנה ועוד, העמידות שלו בפני מחלות גדלה. לעומת הקיץ החם והתזזיתי, הסתיו והחורף מאופיינים באיטיות ובפסיביות יחסית. עלינו לחקות תכונה זו, להאט את פעילויותינו, להישאר יותר בבית ולמעט את היחשפותנו לסביבה הקרה.

אם ניקח לדוגמא יום חורף טיפוסי לימים אלה – שמש נעימה זורחת מעל ואנשים מסתובבים בכפכפים וחולצות קצרות. ממעל חם, אך האדמה קרה. הסיכויים לאפשר למחלה לפרוץ את קווי ההגנה הולכים וגדלים...על כן יש לסייע לשכבת האנרגיה המגנה באמצעות לבוש נאות. למרות כללי אופנה כאלה ואחרים, על הגוף להישאר מכוסה, ובעיקר יש להקפיד ולהגן על העורף, השכמות והגב התחתון. הטיפול במחלות אלו בעזרת דיקור יעיל ביותר, וחשוב להתחיל מיד עם הופעת התסמינים הראשונים. המטפל/ת יכולים להשתמש כמובן בכלי עבודה אחרים דוגמת תרפיה במגע, כוסות רוח, חימום במוקסה (צמח הלענה), צמחי מרפא ועוד.

הרפואה הסינית מציעה גם עצות פשוטות למצבי מניעה ולמצבי התקררות: למניעה - לטעמים חמוצים יש אנרגיה מכווצת ומכנסת, ההולמת את עונת הסתיו ומחזקת את הגוף. כדאי לשלב בתזונה הכללית כמויות קטנות של זיתים, מלפפונים, כרוב כבוש, יוגורט, לימון, פירות הדר חמוצים ותה מפקעות ורדים. מזונות אלה אסורים בזמן מחלה, ומשמשים רק למניעה. כשהחורף מגיע, ניתן להחליף את המזונות החמוצים במזונות מרירים ומלוחים, המניעים את אנרגיית הגוף פנימה ומחסנים אותו. דוגמאות מומלצות הן פטרוזיליה, סלרי, שעורה, תה קמומיל, שן ארי ואכינצאה, צדפות ומזונות שהוסף להם מלח במידה. מינון רב של מלח מסוכן לבריאות. - בימי החורף הקרים, כפות הרגליים עשויות להיות קרות מאוד. כמה טיפות של שמן ציפורן על הגרביים או בתוך הנעל, יחממו מאוד את הגוף. - חימום המיטה - ניתן להכניס ק"ג חיטה לתוך שקית בד, כדוגמת ציפית קטנה ולתפור את הפתח. את השקית מחממים במיקרוגל לכ-3 דקות ומכניסים למיטה. החום יישמר בכרית למספר שעות. - יש להקפיד על פעילות גופנית מתונה דוגמת יוגה או צ'י-גוֹנג, שתפקידה הנעת דם ואנרגיה בגוף. פעילות זו מקשה על פלישת מחוללי המחלה ומרחיקה את הקור.

לטיפול ראשית, חשוב להדגיש שלא כל הצטננות או שפעת היא משהו רע אשר חייבים להילחם בו בכל האמצעים. למעשה זה אפילו חיוני לתרגל פעמיים או שלוש בשנה את המערכת החיסונית שלנו בהתמודדות עם העולם החיצון.

• הזעה - תהליך המסייע להורדת חום הגוף ו"הוצאת המחלה". מומלץ לשתות חליטת צמחים ארומאטיים, לעשות אמבט ולהיכנס למיטה מכוסים היטב. יש להיזהר מהזעה מוגברת, העלולה לגרום לאיבוד נוזלים וחולשה.
• שתייה מרובה - בעיקר חמה. ניתן להוסיף לכוס תה פרוסות ג'ינג'ר טרי או קינמון. אם אין הרבה ליחה - גם דבש.
• חליטת בצל – חליטת פקעת של בצל ירוק היא שיטה יעילה ביותר: פורסים את הפקעת ויוצקים עליה כוס מים רותחים. שותים מספר פעמים ביום (ניתן לסתום את האף בזמן זה). ניתן גם להכין קנקן תה מפרחי סמבוסק, עלי נענע ואכיליאה (לרכישה בחנויות טבע). מוסיפים כפית מכל צמח לשלוש-ארבע כוסות מים רותחים, ממתינים מעט ומסננים. ניתן להמתיק עם דבש ולשתות במהלך היום.
• לשיעול יבש – חותכים בצל לחתיכות קטנות בתוך קערת זכוכית, מוסיפים שתי כפות דבש, מכסים ומניחים לשעתיים בשמש. מהסירופ הביתי הזה נוטלים במהלך היום.
• לשיעול מלווה בליחה – חולטים בכוס מים רותחים מרווה, קורנית (טימין), אניס וקמומיל. עדיף שלא להמתיק.
• תזונה – אכילה שאינה מכבידה, בעיקר מרקים. מרק עוף למשל, מכיל מרכיבים מחזקים ומחזיר נוזלים לגוף.
• התאווררות – מומלץ לצאת החוצה ולנשום אוויר צח, בעיקר בשעות השמש.

מאת: אבּי מוריה – מראשוני המטפלים ברפואה סינית בארץ. תלמידו של המורה המנוח הונג אי-שיאנג מטאיוואן. ראש מגמות שיאצו וטווינא בבית הספר להכשרת מדריכים ומאמנים במכון וינגייט. www.abimoriy.co.il